Vayedaber

כְּתִיב וַיִּתְאָ֥יו דָּוִד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבּ֥וֹר בֵּֽית לֶחֶ֭ם וגו'. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אָמַר. הֲלָכָה נִצְרְכָה לוֹ. וַיִּבְקְע֨וּ שְׁלֹשָׁה. וְלָמָּה שְׁלֹשָׁה. שֶׁאֵין הֲלָכָה מִתְבָּרֵרֵת פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. וְלֹֽא אָבָ֤ה דָוִד לִשְׁתּוֹת. לֹֽא אָבָה דָוִד שֶׁתִּיקָּבַע הֲלָכָה עַל שְׁמוֹ. וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָם֭ לַֽיי. קְבָעָהּ מַסֶּכֶת לַדּוֹרוֹת. וּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶרֶךְ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שאין הלכה מתבררת פחות משלשה. שישמעו וידקדקו בדברי חכמים המשיבין לו:

שתקבע הלכה על שמו. של זה המוסר עצמו על דברי תורה לפי שאין אומרים הלכ' משמו:

קבעה מסכת לדורות. דאמרינהו משמיה דגמרא ולא משמיהו ומהו הלכה ופורץ לעשות לו דרך כדפשטו ליה. א''נ יש לפרש כפשוטו דאינהו פשעו ליה דמותר הוא מפני שהמלך פורץ לעשות לו דרך ולא אבה דוד לשתותם דלא קביל עליו לעשות כן ושתקבע הלכה על שמו שהוא עשה מעשה זו וכדאמר לעיל מלמד שהחזירה לבעליה כ''א קבעה לדורות להמלך שירצה לעשות פורץ לעשות לו דרך:

הלכה נצרכה לו. הא דאמרן לעיל:

הֽוּא הָיָ֙ה עִם דָּוִד בְּאֶפֶס דַּמִּ֗ים. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בַּחֳקַל סוּמַקְתָּה. וְרִבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר. שֶׁמִּשָּׁם נִפְסְקוּ דָמִים. וּפְלִשְׁתִּים נֶאֱסָפִים וגו'. רִבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן אָמַר. עֲדָשִׁיו הָיוּ אֶלָּא שֶׁהָֽיְתָה עֲנָבָה שֶׁלָּהֶן יָפָה כְשֶׁלִּשְׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי לֵוִי. אֵילּוּ הֵן הַפְּלִשְׁתִּים שֶׁהָיוּ בָאִין זְקוּפִין כִּשְׂעוֹרִין וְהָֽלְכוּ לָהֶן נְמוּכִין כָּעֲדָשִׁין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. וַתְּהִ֛י שָׁם חֶלְקַ֥ת הַשָּׂדֶה֭ מְלֵיאָה שְׂעוֹרִ֑ים. וּכְתִיב מְלֵיאָה עֲדָשִׁ֔ים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. 12b שָׁנָה אַחַת הָֽיְתָה וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת הָיוּ. אַחַת שְׂעוֹרִים וְאַחַת עֲדָשִׁים. פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְאַבֵּיד וְלִיתֵּן דָּמִים. דִּילְמָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְאַבֵּיד שֶׁלֹּא לִיתֵּן דָּמִים. אֵי זֶה מֵהֶן יְאַבֵּד וְאֵי זֶה מֵהֶן יתֵּן דָּמִים. שֶׁלָּעֲדָשִׁין וְשֶׁלִּשְׂעוֹרִין. אֶלָּא שֶׁלָּעֲדָשִׁים מַאֲכָל אָדָם. וְשֶׁלִּשְׂעוֹרִין מַאֲכָל בְּהֵמָה. שֶׁלָּעֲדָשִׁים אֵינָהּ חַייֶבֶת בַּחַלָּה וְשֶׁלִּשְׂעוֹרִים חַייֶבֶת בַּחַלָּה. עֲדָשִׁין אֵין עוֹמֶר בָּא מִמֶּנָּהּ. שְׂעוֹרִים עוֹמֶר בָּא מִמֶּנָּהּ. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. שָׂדֶה אַחַת חוּשְׁתֵּי שָׁנִים הָיוּ. הָיָה לָמֵד מִשֶּׁלְּאֶשְׁתַּקַּד וְאֵין לְמֵידִין מִשָּׁנָה לַחֲבֵירָתָהּ. וַיִּתְיַצְּב֤וּ בְתֽוֹךְ הַֽחֶלְקָה֙ וַיַּצִּיל֔וּהָ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיַּצִּילוּהָ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיַּצִּילָהּ. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִירָהּ לִבְעָלֶיהָ וְהָֽיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו כְשָׂדֶה מְלֵיאָה כַרְכּוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ויעקר דוד את כל הרכב. בהכותו את הדרעזר כתיב ויותר ממנו מאה רכב כדי צרכו:

של שנה זו בלבד. בכל שנה מרבה כסף וזהב כדי ליתן אפסנייא לשנה זו ולא לשנה אחרת:

וכתוב אחד אומר. בשמואל ויתיצב בתוך החלקה ויצילה אלא מלמד שלא שרפוה מאחר שאמרו לו דבעלמא אסור להציל עצמו בממון חבירו והחזירה לבעליה והיתה חביבה עליו כמליאה כרכום וכתוב ויצילה אבעלים קאי:

הוא היה עם דוד באפם דמים פסיק הוא בד''ה והפלשתים נאספו שם למלחמה ותהי חלקת שדה מלאה שעורים וגו' ודריש לה לקמן במה שנסתפק דוד בהלכה והיה צריך לשאול כדכתיב התם ויתאו דוד ויאמר מי ישקני מים וגו':

בחקל סומקתה. פס דמים כמשמעו שהיתה שדה מלאה עדשים והן אדומים וכדלקמן עדשים היו וכו':

שמשם נפסקו דמים. ר' שמואל ס''ל כהאי מ''ד לקמן דשתי שדות היו ודריש אפס דמים ששם נפסקו הדמים ועל שם דפשטו ליה שאינו צריך ליתן דמים כדלקמן:

ר' לוי. דריש לשתי מקראות אלו על הפלשתים עצמן:

נמוכין כעדשים. על שם שנטמנו שם לארוב על ישראל א''נ שבאו זקופין לנצח את דוד ואח''כ כשנצח דוד אותן הלכו להן הנשארים נופלים ונמוכין:

כתוב אחד אומר השתא דריש לאלו ב' כתובים כפי סברת הני דלקמן:

שנה אחת היתה. מעשה כי הוה בשנה אחת הוה והיו שם שתי שדות דהוו מיטמרי בהו פלשתים של עדשים ושל שעורין ורצה לשרוף אותן והלכה זו נסתפקה לו כדדריש לקמן מן ויתאו דוד וגו' הלכה נצרכה לו ומפרש ואזיל מאי דמסתפקא ליה:

פשיטא ליה לאביד וליתן דמים. כלומר דהא ודאי פשיטא הוה ליה דאם הוא מאבד בשדות ושורפן מפני פיקוח נפש ומשלם הדמים לבעלים מותר הוא:

דילמא פשיטא ליה לאבוד שלא ליתן דמים. בתמיה כלומר אלא דהא הוה מספקא ליה שמא יפשטו לו דהואיל ופיקוח נפש הוא אין צריך לשלם הדמים כשהוא מאבדן:

איזה מהן יאבד ואיזה מהן יתן דמים. כלומר ואם דצריך ליתן דמים וא''כ אין רצונו לאבד אלא אחת מהן מאחר דמן הדין הוא דצריך לשלם מיהו אכתי הוה מספקא לאיזה מהן הוא דיאבד ויתן הדמים מפני שיש סברא לכאן ולכאן דאלא של עדשים מאכל אדם הן ואין לאבדן ומוטב לאבד לשל שעורין דמאכל בהמה הן ואיכא נמי למימר לאידך גיסא דמוטב לאבד של עדשים דאין חייבת בחלה ואין עומר בא ממנה והני ספקות כולהו דהוה מספקא ליה:

שדה אחת. מעשה כי הוה בשדה אחת הוה ובשתי שנים שנה אחת היה המעשה בשל עדשים ושניה בשל שעורין:

היה למד משל אשתקד. היה לו ללמוד ממה דפשטו ליה בשל אשתקד ולמה הוצרך לשאול בשנה שניה אלא דאין למדין משנה לחבירתה דשמא אשתקד התירו שהיה מפני פיקוח נפש ביותר מכמו שהוא עכשיו א''נ דאין למדין חיבור של שעורין משל עדשים או איפכא כדלעיל:

עדשין היו. כדכתיב בשמואל אלא שהיו יפים והיתה ענבה שלהן שוים כשל שעורים:

בַּר קַפָּרָא אָמַר. חַג הָיָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם הָיָה וְהֵיתֵר בָּמָה הָיָה. וַיִּבְקְע֨וּ שְׁלֹשָׁה. וְלָמָּה שְׁלֹשָׁה. אֶחָד הוֹרֵג וְאֶחָד מְפִנֶּה הֲרוּגִים וְאֶחָד מַכְנִיס צְלוֹחִית בְּטָהֳרָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בר קפרא אמר. מים ממש ביקש לניסוך המים:

והיתר במה היה. שעדיין לא נאסרו שכל ימי נוב וגבעון הותרו הבמות:

ואחד מכניס צלוחית של ניסוך המים בטהרה. שלא יהיה נוגע בהרוגים:

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיְנַסֵּ֥ךְ אֹתָם֭ לַיי. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיַּסֵּ֥ךְ. מָאן דָּמַר וַיַּסֵּ֥ךְ מְסַייֵעַ לְרִבִּי חִייָה בַּר בָּא. מָאן דָּמַר וַיְנַסֵּ֥ךְ מְסַייֵעַ לְבַר קַפָּרָא. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. הִילְכוֹת שְׁבוּיִים נִצְרְכָה לוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי אוֹמֵר. בִּנְייָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִתְאַוֶּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מסייע לר' חייא בר בא. דאמר הלכה נצרכה לו ויסך לשון מסכת דקבעה מס' לדורות:

הילכות שבוים נצרכה לו. בדיני השבוים במלחמת הרשות אם יש בהן שבוים מז' עממין אם מותר להחיותן ופשטו ליה מושבית שביו דמותר ומי ישקני מבור קדריש ומלשון בור השבי ושאל לחכמים שהיו בבית לחם:

בנין בית המקדש נתאוה. לידע מקומו ומבור בית לחם קדריש כדכתיב עד אמצא מקום וגו' הנה שמענוה באפרתה והיא לבית לחם כדכתיב ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם:

משנה: לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים אֶלָּא שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מַרְבֶּה הוּא לוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ מְסִירוֹת אֶת לִבּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִילּוּ אַחַת וּמְסִירָה אֶת לִבִּוֹ הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּאֶנָּה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים דַּאֲפִילּוּ כַאֲבִיגָיִל. לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים אֶלָּא כְדֵי מֶרְכַּבְתּוֹ. וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד אֶלָּא כְדֵי לִיתֵּן אָפְּסָנְייָא. וְכוֹתֵב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִשְׁמוֹ. יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה וְהוּא עִמּוֹ נִכְנָס וְהוּא עִמּוֹ. יוֹשֵׁב בַּדִּין, הוּא אֶצְלוֹ. מֵסֵב וְהוּא כְנֶגְדּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ וְאֵין רוֹאִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא מִסְתַּפֵּר וְלֹא כְשֶׁהוּא עָרוֹם. וְלֹא בְבֵית הַמֶּרְחָץ שֶׁנֶּאֱמַר שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מרבה הוא לו. יותר מי''ח ובלבד וכו' וג' מחלוקת בדבר ת''ק סבר נושא י''ח ואפי' פרוצו' ויותר מי''ח לא ישא ואפי' כשרות שכך היא גזירת הכתוב ור''י סבר נושא י''ח ואפי' פרוצות ויותר מי''ח פרוצות לא ישא אבל כשרות והגונות ישא יותר כמו שירצה ופליג את''ק בחדא ור''ש סבר אפי' אחת והיא פרוצה לא ישא וכשירות והגונות לא ישא יותר מי''ח ופליג את''ק בחדא ואר''י בתרתי והלכה כת''ק:

מתני' לא ירבה לו נשים אלא י''ח. כדדריש בגמרא שהרי דוד היו לו שש נשים וקאמר ליה נביא ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה כהנה קמא שית ובתרא שית הרי י''ח:

אלא כדי מרכבתו. סוסים בטלני' ופנוים לא ירבה לו ואפי' א' אסור אבל כדי רכבו ופרשיו להלחם באויביו מותר:

אפסניא. שכר חיילות הנכנסים ויוצאין עמו כל השנה:

וכותב לו ס''ת לשמו. חוץ מהס''ת שחייב הוא כל אדם מישראל להיות לו ס''ת ואותו מונח הוא בבית גנזיו אבל ס''ת שכותב לשמו כשהוא מלך נכנס ויוצא עמו תמיד:

מיסב. על השלחן:

ואין משתמשין בשרביטו. ולא באחד מכל כלי תשמישו:

כשהוא מסתפר. כשמגלח שער ראשו:

הלכה: לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים כול'. רַב כַּהֲנָא אָמַר. עַל שֵׁם הַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָ֔ם לְעֶגְלָה֖. וּמַה כְתִיב תַּמָּן. וְאִ֨ם מְעָ֔ט וְאוֹסִפָה לְּךָ֖ כָּהֵ֥נָּה וְכָהֵֽנָּה׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' על שם הששי יתרעם לעגלה. וזה היה בחברון כדכתיב ויולדו לדוד בנים בחברון וכו' וקחשיב שם שש נשים ואח''כ במעשה בת שבע כתיב תמן ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה:

לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים אֶלָּא כְדֵי מֶרְכַּבְתּוֹ. עַל שֵׁם וַיְעַקֵּ֤ר דָּוִד֙ אֶת כָּל הָרֶ֔כֶב וגו'. וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לֹּו מְאֹד אֶלָּא כְדֵי לִיתֵּן אָפְּסָנְייָא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. וּבִלְבַד אָפְּסָנְייָא שֶׁל שָׁנָה זוֹ בִּלְבַד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ויעקר דוד את כל הרכב. בהכותו את הדרעזר כתיב ויותר ממנו מאה רכב כדי צרכו:

של שנה זו בלבד. בכל שנה מרבה כסף וזהב כדי ליתן אפסנייא לשנה זו ולא לשנה אחרת:

בחקל סומקתה. פס דמים כמשמעו שהיתה שדה מלאה עדשים והן אדומים וכדלקמן עדשים היו וכו':

ר' לוי. דריש לשתי מקראות אלו על הפלשתים עצמן:

כתוב אחד אומר השתא דריש לאלו ב' כתובים כפי סברת הני דלקמן:

שדה אחת. מעשה כי הוה בשדה אחת הוה ובשתי שנים שנה אחת היה המעשה בשל עדשים ושניה בשל שעורין:

עדשין היו. כדכתיב בשמואל אלא שהיו יפים והיתה ענבה שלהן שוים כשל שעורים:

מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל נִיסְלוֹ וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין לֹא בְכִתְרוֹ וְלֹא בְשַׁרְבִיטוֹ וְלֹא בְאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשָׁיו. וּכְשֶׁמֵּת כּוּלָּן נִשְׂרָפִין לְפָנָיו. שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׁל֣וֹם תָּמ̇וּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲ֠בוֹתֶיךָ יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

על כיסלו. כסא שלו:

כולן נשרפין לפניו. לכבודו ושלא ישתמשו בהן:

יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה וְהִיא עִמּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר וְהָֽיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל יְמֵ֣י חַיָּי֑ו. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר. וּמָה אִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה עָסוּק בְּצָרְכֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר בּוֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל יְמֵ֣י חַיָּי֑ו. הַהֶדְיוֹט עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כְּיוֹצֵא בוֹ נֶאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר. וּמָה אִם יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעוֹסֵק בְּצָרְכֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר בּוֹ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה. הֶדְיוֹט לֹא כָל שֶׁכֵּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדיוט. שאין מוטל עליו צרכי צבור לכ''ש:

וְכוֹתֵב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִשְׁמוֹ. שֶׁלֹּא יְהֵא נֵיאוֹת לֹא בְשֶׁלְּאָבִיו וְלֹא בְשֶׂלְּרַבּוֹ. וּמַגִּיהִין אוֹתוֹ מִסֵּפֶר עֲזָרָה עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁלע''א.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שלא יהא ניאות. שלא יתנאה ומגיהין אותו מספר העזרה אשר היה מונח שם וצריך שיהיה ע''פ ב''ד הגדול להיות מגיהין ממנו:

רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. יוּ''ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִמֵּנוּ שָׂרָה נִיתַּן חֶצְיוּ עַל שָׂרָה וְחֶצְיוּ עַל אַבְרָהָם. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. עָלָה יוֹ''ד וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. עָקַרְתָּנִי מִן הַצַּדֶּקֶת הַזֹּאת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. צֵא לָךְ. לְשֶׁעָבַר הָיִיתָ נָתוּן בְּשֵׁם נְקֵיבָה וּבְסוֹף תֵּיבָה. חַיֵּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתְנָךְ בְּשֵׁם זָכָר וּבְרֹאשׁ תֵּיבָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ׃

כָּתוּב לִשְׂח֖וֹק אָמַ֣רְתִּי מְהוֹלָ֑ל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁלֹמֹה. מָה עֲטָרָה זוֹ בְרֹאשְׁךָ. רֵד מִכִּסְאִי. רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינִה אוֹמֵר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד מַלְאָךְ וְנִדִמֶה כִדְמוּת שְׁלֹמֹה וְהֶעֱמִידוֹ מִכְִּסְאוֹ וְיָשַׁב תַּחְתָּיו. וְהָיָה מְחַזֵּר עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאוֹמֵר אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת הָיִ֥יתִי מֶ֛לֶךְ עַל יִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלָֽם׃ וַהֲווּ מָרִין לֵיהּ. מַלְכָּא יְתִיב עַל בִּסֶּילְּיוֹן דִּידֵיהּ וְתֵימַר אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת. וְהָיוּ מַכִּין אוֹתוֹ בְקָנֶה וּמֵבִיאִין לְפָנָיו קְעָרַת גְּרִיסִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר וְזֶה הָיָ֥ה חֶלְקִ֖י. אִית דָּֽמְרִין. חוּטְרָא. וְאִית דָּֽמְרִין. קַנְיָא. וְאִית דָּֽמְרִין. קוֹשַׁרְתֵּיהּ. וּמִי קִיטְרְגוֹ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יוֹ''ד שֶׁבְּיַרְבֶּה קִיטְרְגוֹ. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עָלָה סֵפֶר מִשְׁנֶה תוֹרָה וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן הָעוֹלָם. כָּתַבְתָּה בְתוֹרָתָךְ. כָּל דִּיַיתֵיקֵי שֶׁבָּֽטְלָה מִקְצָתָהּ בָּֽטְלָה כּוּלָּהּ. וַהֲרֵי שְׁלֹמֹה מְבַקֵּשׁ לַעֲקוֹר יוּ''ד מִמֶּנִּי. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שְׁלֹמֹה וְאֶלֶף כְּיוֹצֵא בוֹ בְטֵילִין וְדָבָר מִמָּךְ אֵינוֹ בָטֵל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כתיב ולשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה. וה''ג במדרש שם אמר הקב''ה ולשמחה מה זו עושה מה עטרה זו בראשך:

רד מכסאי. לפי שכתוב בו וישב שלמה על כסא ה':

מלכא יתיב על בסיליון דידיה. על כסא כבודו ואת אומר אני קהלת הייתי מלך:

ואית דאמרין קניא. ובמדרש ילמדנו פ' אחרי מות גריס קודייה. כוז לשתות בו:

אית דאמרין קושרתיה. קערתו ולשון ערבי הוא א''נ כפוקושייר''א בלע''ז:

וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד. וְכָתוּב וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת הַכֶּ֛סֶף בִּירֽוּשָׁלַם֖ כַּֽאֲבָנִ֑ים. וְלֹא הָיוּ נִגְנָבוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. אֲפִילוּ מִשְׁקָלוֹת שֶׁהָיוּ בִימֵי שְׁלֹמֹה לֹא הָיוּ שֶׁל כֶּסֶף אֶלָּא שֶׁלְּזָהָב. וּמַה טַעַם. אֵ֣ין כֶּ֗סֶף נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכתיב ויתן וגו'. כלומר דחשיב מה שאמר שעבר על כל אלו:

אבני עשר אמות וכו'. ולא היו יכולין לגנבן:

ומה טעם אין כסף נחשב. אפילו הכלים למשקל עשו של זהב שהרי אין כסף נחשב בימי שלמה והלכך לא חששו ג''כ לגניבה:

לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים. וְכָתוּב וַיְהִ֣י לִשְׁלֹמֹ֗ה אַרְבָּעִ֥ים אֶ֛לֶף אוּרְיוֹת סוּסִ֖ים לְמֶרְכָּב֑וֹ וּשְׁנֵֽים עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּֽרָשִֽׁים׃ בַּטְלָנִים הָיוּ. וְהַהֶדְיוֹט מוּתָּר בְּכוּלָּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וההדיוט מותר בכולן. בהני לא ירבה דלא אסרה תורה אלא למלך דלו כתיב בכלהו:

בטלנים היו. שלא היה מלחמה בימיו ובכה''ג אסור:

אָמַר רִבִּי אָחָא. אָמַר שְׁלֹמֹה. 13a שְׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁסִּחֲקָה עֲלֵיהֶן מִידַּת הַדִּין חִילַּלְתִּים. לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים. וְכָתוּב וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה אָהַ֞ב נָשִׁ֧ים נָכְרִיּ֛וֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָמַר. אָהַב מַמָּשׁ לִזְנוּת. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. עַל שֵׁם לֹא תִּתְחַתֵּן בָּם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לְמוֹשְׁכָן לְדִבְרֵי תוֹרָה וּלְקָֽרְבָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. עַל שֵׁם גַּם אוֹת֣וֹ הֶחֱטִ֔יאוּ הַנָּשִׁ֖ים הַנָּכְרִיּֽוֹת׃ אַשְׁכַּח תֵּימַר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי וַחֲנַנְיָה וְרִבִּי לִיעֶזֶר חָדָא. וְרִבִּי יוֹסֵי פְלִיג עַל תַּלְתֵּיהוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אשכח תימר וכו' חדא. אמרו דבר אחד שחטא בדבר דמר סבר לזנות ממש ומר סבר שנתחתן בהם ועבר על לא תתחתן ומר סבר שהחטיאו אותו ממש אלו נשים נכריות ור' יוסי הוא דפליג על כלן וס''ל דלשם שמים נתכוון ולא נתחתן בהן בגיותן אלא גיירן והכניסן תחת כנפי השכינה:

שלשה דברים וכו'. במדרש קהלת דריש להעל הפסוק ולשאול אמרתי מהלל ושם גריס והוללתים וערבבתים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source